"הזדהות השלכתית" - מנגנון הגנה שכיח המופעל (גם) בטיפול
הזדהות השלכתית היא מנגנון הגנה - אמצעי של הנפש להגן מפני האיום של המציאות/העולם הפנימי. דרך להתמודד עם מי שאי אפשר להתמודד איתו.
מלאני קליין (פסיכואנליטיקאית) אמרה שהזדהות השלכתית מתרחשת כאשר אדם מאוים ממשהו מסוים, ובמקום להיות מודע לכך, הוא רואה את הדבר הזה במישהו אחר. לפעמים זה קשור למציאות ולפעמים לא.
דוגמא: אם מישהי מאוד מאוד מודאגת אם היא מספיק טובה, והיא לא מודעת לדאגה הזאת בתוך עצמה, היא יכולה להגיד: "אויש החבר'ה בעבודה לא יודעים על מה הם מדברים בכלל". בכך היא *השליכה* מעצמה את התוכן שגרם לה לחרדה (במקום "אני לא יודעת כלום" > "הם לא יודעים כלום"), ו*הזדהתה* איתו דרך אדם אחר. מכאן השם - "הזדהות השלכתית".
אפשר כבר להבין שמנגנון כזה הוא מאוד לא יעיל - הוא בעצם "זורק" בצורה מסוימת דברים על האחר, ומונע מהאדם שהשליך להרגיש באמת את האיום, בצורה ישירה, שאז גם יש בה הזדמנות לתיקון ושיפור עצמי (ראי/ה בסוף).
ביון המשיך את המושג של קליין (שאגב לא חשבה שיהיה כזה מרכזי בתיאוריה שלה), ופרט מה קורה בעצם בצד השני, כלומר בצד שמשליכים *עליו*. האדם עליו משליכים ירגיש פתאום שהוא מעורער מאוד, והמון פעמים לא יבין למה.
בחזרה לדוגמא, האישה תגיד לאחד מחבריה הקרובים לעבודה "נו באמת, אף אחד לא מבין פה כלום! *אף אחד!* אף אחד אני אומרת לך, כולם!". האדם מתחיל לחשוב, אפילו בצורה לא מודעת, שאם היא אומרת שכולם, והיא חברה שלו, וגם הוא במשרד, כנראה שגם *הוא* לא מבין כלום! ופתאום במשך כמה זמן הוא יסתובב עם ההרגשה המעיקה הזאת. מה שמדהים הוא, שזו בדיוק אותה הרגשה של האישה שלא חושבת שהיא מספיק טובה! בכך ההזדהות ההשלכתית "עבדה" (למרות ששוב, היא לא יעילה כל כך).
בנקודה הזאת אפשר לדבר על משהו שכבר קרוב יותר לסיטואציה טיפולית: יש שאלה גדולה מה יעשה הבנאדם שעליו השליכו את התוכן המאיים. לדוגמא, נגיד שמקרה כזה קורה במרפאה פסיכולוגית, מישהי שאומרת "אני לא יכולה יותר! אף אחד כאן במרפאה לא מבין אותי! לא הרופא, לא האחות, לא אף אחד!". הפסיכולוג פתאום מתחיל להבין שגם *הוא* חושב שהוא לא עוזר לה. ואז (וכאן שונה פסיכולוג בסיטואציה מקצועית מאדם אחר), הוא יכול להגיד לה משהו כמו "את יודעת, אולי את חושבת שגם אני לא מצליח לעזור לך, וקשה לך להגיד לי את זה?". או "אולי את חושבת שגם *את* לא מצליחה לעזור לעצמך? זה נראה לי משהו מאוד מפחיד לחשוב". בכך גם יכול להתחיל תהליך של שינוי.
הפוסט מתבסס על תשובה שניתנה לשאלה בתשאלו פסיכולוג.ית.