השאלה הזו חשובה קודם כל כדי לקיים מסגרת ברורה של הטיפול. מה נמצא בתוך 'החוזה הטיפולי', כלומר מה שהמטופל צריך, יחד עם מה שהמטפל מסוגל ומעוניין לתת. אפשר להסתכל על הסוגיה הזו כמו ביסוס של נורמות בתחילה של קשר זוגי - מה מתאים לכל אחד כך שהזוגיות תוכל לעבוד. כמובן שיש קונפליקטים, אבל זו המסגרת.

וגם, אפשר להסתכל על השאלות האלה יותר לעומק בתוך הטיפול - לנסות לחשוב מה המשמעות של הזמן שבין הפגישות:

לדוגמא, אולי יש תחושב שהמטפל רק "מבקר" בחיי המטופל פעם בשבוע. האם זה טוב למטופל? לא מספיק? יותר מדי?

האם משהו הופך רציף יותר בחוויה, כך שהמטפל "נמצא גם כאשר אינו נמצא"?

אם המטפל 'נעלם' מהתודעה של המטופל בין פגישה לפגישה, האם זה כיוון שהמטופל לא זקוק לו? או אולי הוא חייב "למחוק" אותו מסיבה מסוימת? אולי הוא מתבגר מהטיפול ומתקרב לסיום?

אולי הזמנים שאינם בפגישה דומים לזמן שהפעוט רחוק מאימו. האם בחוויה של הפעוט האם עדיין נמצאת בעולם? האם היא עדיין אוהבת אותו? כך אולי המטופל שואל זאת על המטפל ונוכחותו הסימבולית בחייו.

כמובן שיכולות להיות עוד פרשנויות רבות, שלכל אחד מהם יש פוטנציאל לגעת בחוויה של המטופל מתוך ומחוץ לפגישות. לכן מומלץ מאוד לתת לשאלה הזו מקום בטיפול כאשר הרצון עולה (גם אם זה מביך בהתחלה )